Posts By: ניר הדס
השראה ממוקדת של הדברים שמקלים על בני אדם לפתח גישה חיובית ולשפר את איכות החיים.
מדי פעם אנחנו מעלים פוסט בדף הפייסבוק שלנו, שמקבל תהודה במימדים שמעל ומעבר לקנה המידה הרגיל ומגיע לצפייה של מאות אלפי אנשים. כאשר זה קורה, אנו יודעים שנגענו במשהו מהותי ובעל ערך לחיים הטובים.
כזה היה הפוסט “7 גישות לחיים טובים” שמכיל “רק” 7 משפטים קצרים וממצים, בכוונה לתת השראה ממוקדת של הדברים שמקלים על בני אדם לפתח גישה חיובית ולשפר את איכות החיים.
הבאנו אותו כאן כלשונו:
1. השלימו עם עברכם – כדי שהוא לא יהרוס לכם בהווה
2. מה שאנשים חושבים עליכם – זה לא הבעיה שלכם
3. הזמן מרפא כמעט הכל – תנו לזה זמן
4. אל תשוו את חייכם לאחרים – אל תשפטו אותם. אין לכם מושג מה פשר מסעם
5. תפסיקו לחשוב יותר מידי – זה בסדר לא לדעת את כל התשובות. הן יגיעו אליכם כשלא תצפו להן
6. אף אחד לא אחראי על האושר שלכם – מלבדכם!
7. חייכו.אתם לא אחראיים – על כל הבעיות של העולם
“שריפת שומנים”- מפתחות להצלחה- מס’ 1 – איך לרזות מבלי להפעיל את “מנגנון: שימור האנרגיה/ אגירת השומן” של הגוף.
השמנת יתר היא אחת המגפות של אורח החיים המודרני ואלה המנסים לרזות עלולים
ליפול במלכודת של דיאטות למינהן ש”מרעיבות” את הגוף בצורה כלשהיא ופוגעות
ברמת “חילוף החומרים” התקין. כתוצאה מכך הגוף “שורף” פחות קלוריות ונפגעים
סיכויי ההרזייה (בין השאר). גישה נכונה להרזיה תוך שמירה על אורח חיים בריא,
תספק לגוף את מה שהוא זקוק לו לתפקוד מיטבי ותשמור על הקצב של שריפת הקלוריות
בשיא וכך תשיג את התוצאה הרצויה לטווח הארוך וגם תאפשר לשמור עליה בהמשך.
50 אחוז מהישראלים סובלים מהשמנה ברמה כלשהי (ע”פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – דצ’ 2011)
והשמנה זו יכולה לנוע בין עודף משקל קל ועד להשמנת יתר קיצונית. מגמת ההשמנה הולכת ומחריפה והינה קשורה
בקשר ישיר עם אורחות החיים המודרניים, ההולכים ומשתנים במהירות. אורח חיים זה מרחיק אותנו מצורכי הגוף
הטבעיים, החשובים לבריאותנו ורווחתנו הכללית.
המטרה המעשית היא לשלב אורח חיים בריא יחד עם אילוצי החיים. הדרך היא: להטות את לשון המאזניים
של “חילוף החומרים” של הגוף. מצד אחד, נגביר את כמות האנרגיה שהגוף מוציא ע”י הגברת קצב “המטבוליזם”
(חילוף חומרים) ומהצד השני, נשפר את איכות המזון כך שיוכל לשמש את הגוף לצרכים אנרגטיים ולא לאגירה כשומן.
“חילוף החומרים” או ה”מטבוליזם” של הגוף לצורך העניין, הוא למעשה ציר המאזניים במטאפורה זו.
בהמשך המאמרים בסדרה, נעסוק בשני צידיה של “משוואת חילוף החומרים”. כאן, הנושא הוא ציר האמצע של המאזניים,
כלומר חילוף החומרים עצמו. “חילוף החומרים” הוא מונח המתאר את חילופי האנרגיה בגוף. האנרגיה נכנסת לגופנו בעיקר
ע”י המזון שאנו צורכים ומומרת בתאי גופנו לאנרגיה של חום ותנועה, כלומר לחיים. לצורך כימות אנרגיית חיים זו הוגדר
המונח של “קלוריה”.
קלוריה: לצורכינו מספיק להבין שקלוריה מבטאת יחידה של אנרגית מזון, המקבילה ליחידה של אנרגית חיים.
כשגופנו מאוזן, כמות הקלוריות הנכנסת זהה לכמות הקלוריות היוצאת.
לאורך היסטוריית המין האנושי, היו חיינו דומים לאלה של שאר החיים בתנאים טבעיים. לעיתים מצוי המזון בשפע
ולעיתים יש זמנים של מחסור. בהתאם לדינאמיקה טבעית זו, פיתח הגוף את הנטייה לשמר את העודף האנרגטי
מהימים הטובים בהם מצוי המזון בשפע ולאגור אותו ב”מחסני החירום” על מנת לעבור את הימים הקשים שודאי שיגיעו,
בהם יהיה מחסור במזון ו”מחסני עודפים” אלה, הם רקמות השומן ושל הגוף.
כשכמות “הקלוריות” הנכנסת גבוהה מהכמות שהגוף מוציא/”שורף”, יצטבר העודף ברקמות השומן.
זהו “מנגנון שימור האנרגיה” של הגוף שאותו ירשנו מאבותנו.
האתגר בכל הקשור ל”מנגנון שימור האנרגיה” הוא שבעולם המערבי של ימינו יש רק את “הימים הטובים”
ואין למעשה צורך בשימור העודף האנרגטי, משום שימי הרעב הקשים, אינם עוד חלק מחיינו. השינוי באורח החיים
הוא כה מהיר, עד שהשינוי הגנטי-האבולוציוני אינו מספיק להתאים את עצמו אליו. העולם המערבי השתנה במאות
שנים בודדות באופן דרמתי ביותר, לעומת “גלגלי האבולוציה” שעובדים הרבה יותר לאט וכך אנו חיים בעולם בו
המזון מצוי בשפע מסחרר ושבו רובנו לא יודעים רעב אמיתי מהו.
מצד שני, אנחנו “נשארנו” עם גוף שמנגנוניו פועלים על פי מה שהיה נחוץ לו להישרדות, במשך כל אורך היסטוריה. התקופה
של המהפכה התעשייתית והחיים המודרניים כפי שאנו מכירים אותם היום, הם פסיק קטן על קו האבולוציה הכללי של המין האנושי.
ל”מנגנון שימור האנרגיה” שירשנו יש אפיונים נוספים, כמו המשיכה למזון מתוק, כלומר ל”פחמימות הפשוטות”
והמשיכה הטבעית למזון עתיר שומן שעשיר באנרגיה.
כשכמות הקלוריות היוצאת תהיה גדולה מכמות הקלוריות הנכנסת, יווצר “מאזן קלורי שלילי”,
שהינו למעשה חיובי, בהקשר של נושא ההרזיה, כלומר יחסרו לגוף קלוריות על מנת לקיים את עצמו.
במצב זה אמור הגוף לפנות למחסני השומן, להפיק מהם את האנרגיה החסרה ולהקטין את כמות השומן בגוף.
זהו המצב שכל התכניות להפחתת המשקל, ל”הצרת היקפים”, ודיאטות ההרזיה ולמינהן – שואפות אליו.
אמרנו:”אמור הגוף לפנות למחסנים”, משום שלא תמיד כך הוא המצב.
“מנגנון שימור האנרגיה” של הגוף, הוא בעל יכולת הישרדותית מדהימה. הפנייה ל”מחסני העודפים”
לצורך שימושם כאנרגיה, היא “על תנאי”. אם ירגיש הגוף שהוא מצוי במצב של משבר, הוא לא יפרק את
“המחסנים לשעת צרה”, אלה יכניס מנגנון הגנה נוסף לתמונת “המאבק”. מנגנון הגנה זה הוא
“הפחתת המטבוליזם” כלומר ירידה ב”רמת חילוף החומרים הקבועה”.
המשמעות היא שלפני שהגוף ישתמש בעודפי החירום שלו הוא “יוריד את הטורים של המנוע”. כמו היה אומר:
“לפני שנוותר על העודף ונישאר בלי כלום, נוריד את עוצמת הבעירה ונשרוף פחות אנרגיה”.
התוצאה תהיה היחלשות בכל המנגנונים שמוציאים אנרגיה בגוף: ירידה במרץ – לאות ועייפות, ירידה ביכולות
הקוגניטיביות – פגיעה ביכולת המחשבה הבהירה, בריכוז ועוד. למעשה הירידה היא ברמת החיוניות של החיים בכלל.
נציין שבמקרים חמורים כשהגוף מפרש את הסיטואציה כקריטית ממש, הוא יורד את המטבוליזם בשעורים חדים.
אתגר נוסף שציב המנגנון הזה, הוא שקל יותר לעורר אותו, כלומר הוא מגיב מיידית לכל תחושה של סכנה קיומית וקשה
הרבה יותר להחזיר את המצב לקדמותו , כלומר נצטרך “לשכנע” את הגוף לאורך זמן שהסכנה הקיומית חלפה.
במקרים קיצוניים של “דיאטות הרעבה” חוזרות ונשנות, יש אפשרות לפגיעה חמורה בנכונות המנגנון לחזור לנקודת
המוצא של “חילוף חומרים” תקין.
יתרה מכך, כשאדם מוריד את חילוף החומרים שלו כתוצאה “דיאטת חסר” או הרעבת הגוף מחומרי היסוד שלהם
הוא זקוק וכשהוא חוזר לאכול באפן סביר (שהרי אי אפשר להרעיב את עצמך בקביעות ובכל מקרה הגוף ימצא את
הדרך להפסיק את הדרך השגויה, באמצעים פיזיים וגם נפשיים), הרי שאז הוא צריך לחיות עם “חילוף החומרים הפגוע”
שלו. מכאן נובע הכישלון של כל הדיאטות המחסירות מהגוף את מה שהוא צריך לקיומו התקין.
“אפקט החזרה למשקל העודף עם ריבית” או “אפקט היו-יו” נוצר על ידי דיאטות חוזרות, המונעות מהגוף את צרכיו הבסיסיים,
מה שמוריד את “חילוף החומרים” וגורם להשמנה חוזרת, עם תוספת משקל עודף כששבים לבסוף לאכול באופן שפוי.
כל זה מוביל אותנו למסקנות הבאות:
1• אין להחסיר מהגוף את הנחוץ לקיומו התקין ואין להוריד את כמות המזון באופן קיצוני,
פעולה המתפרשת על ידי הגוף כמצב חירום ומעוררת אותו להשיב מלחמה.
2• רצוי להתחיל בצד האנרגיה היוצאת של “מאזני חילוף החומרים” (פעילות גופנית)
ורק אז להוסיף אלמנטים של שינויים בצד האנרגיה הנכנסת.
3• השינויים בצריכת המזון יעשו בצעדים קטנים ומדודים ויעשו מתוך “החלק העודף”
בתזונה ולא מתוך “החלק החיוני” שבה.
** למאמרים בנושא תזונה בריאה: * תזונה נכונה 1 – קסם הפחמימות המורכבות
* תזונה נכונה 2 – חלבונים – מה כדאי, כמה ולמה
* תזונה נכונה 3 – שומנים – הטוב הניטרלי והרע
דיאטות רעב ובשמן העממי, “דיאטות כאסח”, נכשלות משום שהן מונעות מהגוף צרכים קיומיים ופוגעות בו.
בתגובה למחסור הגוף מוריד את חילוף החומרים, שורף פחות קלוריות ושומר את כל תפקודיו בתפוקה נמוכה.
הפגיעה היא בבריאות ממש וגם במאמצי ההרזיה לטווח ארוך. הרזיה נכונה מספקת לגוף את הצרכים הבסיסיים
ומגבירה במקביל את חילוף החומרים.
רבות דובר על אימוני אירובי ואף על אימוני כח (התנגדות) אך מרכיב שלישי וחשוב לא פחות לפעילות גופנית, הוא מרכיב הגמישות.
אימוני גמישות עוזרים לחיזוק הגוף ושמירה על הבריאות בשילוב עם יתר המרכיבים. תכנית אימונים מאוזנת תכלול את כל אלה,
תעזור לרכוש יציבה טובה, למנוע פציעות, למקסם את האפקטיביות ולתת לגוף מראה פרופורציונלי ונאה.
כמו כן, אימוני גמישות עוזרים לגוון את האימונים מה שיכול לתרום גם להנאה, גורם חשוב ליכולת ההתמדה לאורך זמן.
גמישות טובה היא פועל יוצא של שרירים וגידים ארוכים ושרירים ארוכים מגדילים את טווח התנועה של המפרקים
וכך יוצרים אפשרות לגוף להתנועע בטווחים גדולים יותר.
היתרונות של גוף גמיש הם רבים – גוף גמיש הוא גוף שאינו מכווץ, הוא משרה נינוחות על בעליו, סכנת הפציעה שלו קטנה משמעותית,
יציבתו טובה יותר ותנועתו קלה וחיננית יותר למראה – כל הזרימה בגוף גמיש משופרת – דם, לימפה, אותות של מערכת העצבים והאנרגיה הכללית של הגוף.
בחברה המערבית הופחת ערך הגמישות באופן המסורתי והמתאמן החובב צמצם, במקרה הטוב,
את תרגילי הגמישות למתיחות ספורות בתחילת האימון כחימום או בסופו כשחרור.
גישה זו “פספסה” את הרעיון שגמישות היא האיזון לכיווץ וכמו שאנו מתאמצים בכיווצי אימון הכח , כך כדאי לנו להשקיע בתרגילי מתיחה כחלק מתכנית האימון.
טרם הוכח מדעית, אך מאמנים ומתאמנים חדי אבחנה למדו מניסיונם בשטח,
שתרגילי גמישות מגבירים את חילוף החומרים ושורפים קלוריות למרות הרושם הסטטי והנינוח שמשרים תרגולים אלה.
בשנים האחרונות עם חדירת ההשפעות התרבותיות מהמזרח, חדרה לתודעתנו החשיבות של הגמישות דרך שיטות אימון כמו יוגה ועוד.
עדיין רובנו מתקשה להבין לעומק את יתרונות הגוף הגמיש ואנו מתקשים למשל להבין את מושג ה”צ’י”, הכה מרכזי בתרבויות המזרח –
“צ’י” משמעו אנרגיית החיים. האנרגיה זורמת טוב בהרבה בגוף גמיש וכמו כן החיוניות והמרץ.
יתרון נוסף של עבודת הגמישות היא העבודה הרגועה והמבוקרת, תוך תשומת לב לגוף ובשילוב עם הנשימה
שמחדדת את המודעות הגופנית שמשתלבת בכל מרכיבי תוכנית האימון – המודעות לגופנו – שפיתוחה הקבוע היא הסוד הגדול של אימון גופני מוצלח.
טיפ – כולנו נולדנו גמישים להפליא וכולנו “מתכווצים” ו”מתקשים” עם הזמן. בארצות המזרח הרחוק רווח הביטוי “גמיש הוא צעיר”.
מתיחות גמישות
איך מתחילים?
הכניסה למתיחה תהיה תמיד איטית ומבוקרת, עד הגעה נינוחה לקצה התנועה.
אין “מתפרצים” למתיחה באופן חד ופתאומי אלא “גולשים” לתוכה בתנועה איטית ורציפה.
המקום שבו השריר המוארך מאותת לנו בכאב קל, בתחושה האופיינית לתרגילי המתיחה,
הוא המקום שבו אנו עוצרים את ה”גלישה” ומנסים להרפות את הגוף למשך מספר נשימות איטיות ועמוקות.
ההתארכות של השרירים תתרחש מעצמה בשינויים קלים מאימון לאימון ועם הזמן נבחין בשיפור ממשי בעומק/אורך תנועת הגלישה, כלומר בגמישות.
הכאב הקל האופייני בקצה טווח התנועה, רצוי אמנם, אך אל לנו לדחוף את הגוף אל מעבר לכך עד לרמות כאב גבוהות
ולהסתכן במתיחת יתר של השריר או אפילו בקריעה חלקית או מלאה שלו.
מחקר חדש מגלה איך תכולת הוויטמינים בירקות משתנה לאורך היממה ומתי הכי כדאי לאכול אותם.
סביר להניח שרובנו אוכלים ירקות בעיקר בזכות הערכים התזונתיים הגבוהים שלהם
והשפעתם הברוכה של שפע הוויטמינים והמינראלים שבהם על הבריאות שלנו
ועל כל התהליכים החשובים שמתקיימים בגופנו.
מחקר פורץ דרך שעומד לשנות כנראה את פני תמונת האחסון של הירקות
ואת הרגלי הצריכה שלנו באכילתם, מגלה כמה עובדות מרתקות.
מסתבר שירקות ממשיכים להגיב למחזורי האור והחושך גם לאחר קטיפתם.
המחקר שפורסם ב: Current Biology – כניסה בלחיצה על הקישור
מראה איך תכולת חומרי ההזנה של הערכים התזונתיים שבירקות
משתנה בהתאם למחזורי היום והלילה.
“זה כאילו שהירקות ממשיכים לחיות לאחר הקטיף” משתוממים החוקרים בעצמם.
מה שהתגלה הוא:
* שתכולת הערכים התזונתיים גבוהה ביום כמעט כפליים מאשר בלילה.
* שהזמן בו נצפו הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר היו שעות בין הערביים.
החוקרים מסבירים את התופעה בכך שהצמחים מפרישים את הוויטמינים והמינראלים,
למעשה כהגנה בפני חרקים מזיקים ולכן הם מפרישים אותם בשעות שבהם
החרקים הכי פעילים.
מובן שההשלכות על אפשרויות האחסון של הירקות מושפעים גם ממזג האוויר
ולא ממומלץ, ביחוד בקיץ, להשאיר את הירקות חשופים לאור היום (והחום) לאורך זמן.
מצד שני, יש כאן איתות ברור לרשתות המזון ואולי אפילו ליצרני המקררים,
לגבי העתיד לבוא מבחינת פתרונות האחסון שישמרו באופן מיטבי
על הערכים התזונתיים שבירקות (סביר שמחקרים עתידיים יראו
השפעה דומה גם על פירות).
שני טיפים שכל אחד מאיתנו כבר יכול ליישם מיידית, כדי לזכות בטוב ביותר שיכולים לתת לנו הירקות:
* להוציא את הירקות לזמן מה מהמקרר, לפני הצריכה
כדי שיספגו אור יום ויגבירו את שיחרור הוויטמינים שבהם.
* לאכול את הירקות או הסלט בשעות היום
והכי טוב בשעות שלפני השקיעה.
נראה שעוד רבות ידובר על מחזוריות ההפרשה של ערכים תזונתיים
וחומרי הזנה של הירקות שמגיבים למחזוריות היממה גם לאחר קטיפתם.
שתי סיבות עיקריות מניעות אנשים לעסוק בפעילות גופנית: סיבה אחת היא מטעמי
בריאות והשנייה היא הרצון להיראות טוב. סיבה שלישית, האופיינית למתאמנים מנוסים,
היא התגמול בהרגשה טובה.
כל המערכות הגופניות כולן, השכל והנפש, יוצאים נשכרים כאשר הפעילות הגופנית שזורה
במארג החיים בקביעות. התועלת והדרכים הרבות בהן “מודה” הגוף ומגיב בחיוב לפעילות,
נובעים מהצורך הטבוע בכל תאי גופנו בתנועה.
לא נכון יהיה לבטל את הרצון שלנו במראה מושך, כמניע בעל עוצמה רבה. הסביבה משדרת
לנו בכל דרך אפשרית את חשיבותו של המראה החיצוני כגורם שמשפיע על הסיכוי שלנו
להצליח בחיים. אנשים מתרשמים ממראה חיצוני וכך כנראה גם אנחנו. אנו מתרשמים גם
מהמראה של עצמנו ובהקשר זה מושפעים גם הביטחון ותחושת הערך העצמי.
בהקשר הבריאותי ניתן לדבר על סיכויי תחלואה, על יכולת השיקום ממחלות ופגיעות ובעיקר
על מניעתן. וודאי שאין ערובה לפטור מחולי. הרבה אנשים מכירים או שמעו, על איזשהו
“פריק” בריאות וספורט שדווקא הוא קיבל התקף לב. דומה הדבר לשכנוע העצמי של
מעשנים מסוימים, המספרים על איזשהו סבא רבא מיתולוגי שעישן שתי חפיסות ביום וגם לא
התנזר מערק וחי בבריאות נהדרת עד גיל מאה פלוס.
למרות שגם פעילות במינון מוגזם או באינטנסיביות יתרה וללא התאמה אישית עלולה להזיק,
אי אפשר להתעלם מאלפי מחקרים שמוכיחים בברור את היתרונות הבריאותיים של
הפעילות הגופנית. הקונצנזוס המדעי לגבי יתרונות התנועה הוא חד משמעי וגורף.
אלה מאיתנו, הפעילים לאורך זמן ושנמנעת מהם הפעילות לתקופה מסוימת, מכירים אישית
את ההבדל העצום בתחושת הבריאות והיכולת כמו גם בהרגשה הכללית, בין תקופות עם
פעילות לבין אלה שבלי. ברי מזל אלו לא זקוקים להוכחות מדעיות, הם ההוכחה של עצמם.
לאלה ש”שכחו את גופם”, בואו והאמינו בתועלת הפוטנציאלית, תתאזרו במעט סבלנות
ותצלחו את תקופת ההסתגלות להרגל החדש ולזמן שלוקח להרגיש ולראות את השינוי
לטובה. ככול שילך ויגדל השינוי, תתחזק המוטיבציה וישתרש ההרגל, עד שיגיע לרמה כזו
שלא נוכל לזנוח ולשכוח עוד, את מה שעושה לנו טוב.
אלה המערכות העיקריות המושפעות לטובה מפעילות גופנית:
שריר הלב – גדל בנפחו, בעוצמתו, ובנפח פעימתו. ההשלכות: ירידה בדופק במאמץ וירידה
בדופק במנוחה ועלייה ביכולת העמידה במאמצים ממושכים וגם קצרים ועצימים. שריר לב
מאומן, במיוחד באמון אירובי, מוריד משמעותית את הסיכון לכל מגוון מחלות הלב.
כלי הדם והרכב הדם – שתי השפעות עיקריות יש לפעילות גופנית על כלי הדם. השפעה
אחת, היא סך אורך ההסתעפויות והקיבולת של כל ה”צנרת” שגדלה ומתרבה כתוצאה
מאימון. הגוף מרובה כלי הדם, הוא בעל יכולת טובה להזרים דם במאמץ וגם במנוחה לכל
האיברים. המשמעות היא דרמטית, אם ברמת היכולת של השרירים לקבל אספקת דם בזמן
המאמץ ואם ביכולת המשופרת להזרים אספקת דם שוטפת לכל איבר ואיבר בגוף כל הזמן.
בנוסף לכך, ליכולת של הגוף לבנות כלי דם חדשים, יש מימד מניעתי ושיקומי רב משמעות
כמו במקרים של מחלות לב וכלי דם, שבץ ועוד.
השפעה עיקרית שנייה, היא היכולת של כלי הדם להתרחב בשעת הצורך והאלסטיות
הכללית שלו. גמישות כלי הדם משפיעה על היכולת להתרחב בשעת מאמץ ומונעת התקשות
והסתיידות כלי הדם.
תוצאה חשובה ומבורכת של כלי דם מרובים וגמישים, היא ירידה בלחץ הדם. היכולת של
הדם להגיע בכמות ובקלות לכל מקום בגוף, מתבטאת במניעת מחלות רבות הידועות או
חשודות כמושפעות מזרימת דם לקויה וגם ביכולת להילחם בזיהומים פולשים ויכולת שיקום
מפציעות ונזקים אחרים.
בנוסף לשיפור בזרימת הדם, משתפרים גם מדדים של הרכב הדם, כמו עליה בהמוגלובין,
שיפור בכמות הכולסטרול הטוב שמגן מצידו על כלי הדם בפני שקיעת שומנים וכולסטרול רע
בדופנותיהם וסתימתם ובמקביל, מורידה הפעילות הגופנית ישירות את כמות הכולסטרול
הרע ואת כמות שומני הדם- גורמי סיכון לדיפון והצרה של כלי הדם. הפעילות הגופנית מעלה
את רמת “ההורמונים הטובים”, המסייעים בבניית רקמות הגוף ובפעילותו התקינה וכן
משפרת את פינוי הורמוני הלחץ והעקה, הפוגעים בגוף רבות.
הנשימה – הפעילות הגופנית מחזקת את שרירי הנשימה ואת נפח הנשימה. השיפור
מתבטא בנשימה קלה יותר, עמוקה יותר ובצריכת חמצן מרבית גבוהה יותר. מכיוון שהלב,
כלי הדם והריאות, מרכיבים יחד את “המערכת הקרדיווסקולארית”, הרי ששיפור בנשימה
מתבטא בכל המערכת ובגוף כולו.
אחוזי השומן בגוף – ניתן לחלק את הגוף, ל”גוף הרזה” שהוא למעשה הגוף ללא הרקמה
השומנית, ולחלק של רקמת השומן. מלבד השומן החיוני לאדם כמו זה שמרכיב את המוח,
מצפה את מערכת העצבים ומגן על איברים פנימיים חיוניים, השאר הוא למעשה “רקמת
שומן עודפת” שמפוזרת בין האיברים הפנימיים או נאגרת כשומן תת עורי.
כששומן זה מצוי בגוף מעל פרופורציה מסוימת, הוא מתחיל להוות סיכון בריאותי לכל
מערכות הגוף. אנו ניצבים מול הפער, בין גוף שתוכנת לאורך ההתפתחות האנושית כולה,
לבין החיים המודרניים שאינם תואמים עוד את צורכי העבר. ככול שהתרחקנו ממודעות וקשר
עם גופנו, כך הורעו בחירותינו ויכולתנו לחוש באמצעות הגוף – מה טוב לנו ומה לא ומה
המידה הרצויה ממה שכן. כעת, מי שמכתיב את הבחירה במקרים רבים, זו כבר לא הקיבה,
אלה המחשבה והרגש.
החדשות הטובות הן ששילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית, הוא שילוב רב עוצמה
שמוריד את אחוזי השומן בדרך בריאה וללא “דיאטות הרעבה”, בדרך שמאזנת את הגוף
למצבו התקין וללא הנטייה לשוב לעודף המשקל, האופיינית לדיאטות פוגעניות אלה.
חילוף חומרים / מטבוליזם – “החלפת החומרים” מתייחסת בהפשטה להפיכת המזון שאנו
צורכים לאנרגיה ותהליכי בנייה בגוף. מצד אחד נכנסות ה”קלוריות” (יחידות למדידת אנרגיה)
בצורת מזון ומעבר האחר של התהליך משתמש/”שורף” הגוף קלוריות לצרכיו השונים. כשאנו
אומרים שאנו מעלים את חילוף החומרים, הכוונה שהגוף שורף יותר קלוריות באותו פרק
זמן. כאן מבדילים בין “חילוף החומרים בזמן מאמץ” שברור שהוא מוגבר, משום שהגוף צורך
יותר אנרגיה כדי לעמוד באתגר, לבין “חילוף החומרים במנוחה” שהוא סך הקלוריות שהגוף
משתמש בהן בשאר הזמן וגם בשינה לצורך תהליכי החיים המתקיימים תדיר.
בשינוי של “חילוף החומרים במנוחה” שמתרחש בעיקר כפועל יוצא של פעילות גופנית
אפקטיבית בשילוב עם תזונה נכונה, נמצאות החדשות הטובות והמדהימות ביותר. הגורם
העיקרי שמעלה את חילוף החומרים במנוחה, הוא העלייה במסת השריר בעקבות אימוני
כוח. נכון שלוקח זמן של כמה חודשים לפחות להעלות את מסת השריר, באופן שישנה
מהותית את “מצבת שריפת הקלוריות”, אך כשהצלחנו לשנות את אחוזי מסת השריר בגוף,
הצלחנו כמעט בהתאמה מלאה לאחוזי השינוי, לשנות את מנוע הבעירה ששורף עבורנו
קלוריות יום ולילה והגנראטור הזה – הוא מסת השריר בגוף.
השינוי אפשרי מכיוון ש- 80% מצריכת הקלוריות בגוף מתרחשת ברקמת השריר.
המסה השרירית – לרקמה שורפת השומנים העיקרית של הגוף, יש יתרונות נוספים רבים
כשהיא חזקה, שמורה ו”מלאה במקומות הנכונים”. מסת שריר לא פעילה, נחלשת ומתמעטת
בחלוף השנים. התהליך משפיע כמובן על הכוח ויכולת העמידות של הגוף, המרץ והחיוניות,
כמו גם על היציבה, על כאבי פרקים, בעיות גב, כיפופים ועיוותים שונים, סיכון מוגבר
לפציעות, רמות הורמונים בגוף, מראה חיצוני ומצב נפשי. .
יש שני גורמים בלבד שבאמצעותם אנו יכולים לשנות את צורת הגוף, מלבד ניתוחים
פלסטיים – אחוז השומן בגוף ומסת השריר.
צפיפות העצם – השלד בנוי ממינרלים שהידוע שבהם הוא הסידן. עם התבגרותנו, נוטות
העצמות לאבד ממסתן, בדומה להצטמקות מסת השריר. התהליך הנקרא בשפה עממית –
“בריחת סידן” מוביל במצב הקיצוני שלו למחלת ה”אוסטיאופורוזיס” שבשלבים מתקדמים
שלה, דומות העצמות לספוג המלא בחללים. ככול שמאבד השלד מצפיפותו, נוטות יותר
העצמות להישבר. עוצמת התהליך ומהירות התרחשותו, הן תוצאה ישירה של אורך חיים
נטול פעילות.
שוב פועל המנגנון של “עבוד עם זה, או אבד את זה”, בו הגוף, מפאת נטייתו החזקה לשימור
אנרגיה, “מחליט” שלא לטרוח ולתחזק מסה שאורח החיים “משדר” שאין בה צורך. אין צורך,
משום שאין הגוף נידרש להתנגדות. התנגדות, כלומר האילוץ לעמוד בלחץ חיצוני באופן
קבוע, היא הדרך שהגוף מתוכנת בה, ה”מאותתת” לו שיש צורך בעצמות חזקות.
בשלושת העשורים הראשונים לחיינו, יש לעצמות יכולת לצופף את כמות המינרלים שבהם.
עובדה זו מקנה נקודת פתיחה עדיפה לחיים, למי שעסק בפעילות בגיל צעיר ובהמשך,
הפעילות תשמר את חוזק העצמות. סוג הפעילות שלו ההשפעה הרבה ביותר על חוזק
השלד, היא תרגילי הכוח.
מערכת העיכול – הפעילות השוטפת של מערכת העיכול ותפקודה התקין, מושפעת
מפעילות גופנית, כן או לא. מערכות הגוף קשורות זו לזו. הזרימות השונות בגוף, משפיעות זו
על רעותה. תפקוד מחזור העיכול, כמו גם היכולת של הגוף להפיק את המרב מן המזון,
משתפרים כתוצאה מפעילות סדירה. לפעילות מעיים טובה יש אפקט מונע מפני מחלות
מעיים שונות, החל מעצירות ולא מן הנמנע שעד לסרטן המעי הגס.
ניצול גלוקוזה/סוכר – לאימון גופני יש השפעה מטיבה על יכולת הגוף לנצל סוכר לצורך
הפקת אנרגיה. תהליך שבהיותו לקוי, מגדיל את סיכויי התפתחות מחלת הסוכרת.
ליכולת משופרת זו יש השלכות על רמת האנרגיה שלנו ועל חילוף חומרים מיטבי ושמירה על
משקל תקין.
מפרקים/יציבה/כאבי גב – לחיזוק השרירים והעצמות יש השפעה מונעת ומתקנת על כאבים
והתפתחות של דלקות במפרקים. עיוותים שונים בשלד, המשפיעים על היציבה וגורמים
לכאבים ולסבל, הם במקרים רבים תוצאה של מנחי גוף לא טבעיים כמו ישיבה ברכינה
קדימה וכד’ מצד אחד ומחסור בפעילות מתקנת, מאזנת ומחזקת מאידך.
המוח – מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות, מצביעים על קשר ישיר בין אורח חיים
פעיל ובין יכולות קוגניטיביות ושימור תפקודי המוח. דוגמא אחת, היא מחקר שמצא
שהפעילות הגופנית מגנה על המוח בפני נזקים, כמו נזק מרעלנים סביבתיים הגורמים
להתפרצות מחלת ה”פרקינסון”. הפעילות הטובה ביותר מבחינה זו, היא הפעילות האירובית.
זרימת הדם המשופרת, הפרשה של הורמונים מרגיעים ומנגנונים נוספים שלא כולם ברורים
לנו עדיין, משפיעים לטובה על יכולותיו של מוחנו.
הנפש – זוהי אולי “אם כל הסיבות”. אנו חיים בתקופה חדשנית מבחינת הקונצנזוס ההולך
ומתרחב, לגבי הקשר הישיר והמוחלט בין הגוף לבין הנפש. גם אם אין למדע עדיין את כל
ההסברים לגבי הקשר הזה, ברור ומוכח בוודאות שהוא קיים. הביטוי הידוע “נפש בריאה
בגוף בריא” מקבל כעת משנה תוקף..
אימון גופני גורם לתחושה טובה ומעלה אותנו מעלה, על סקאלת האושר האישי. המונח
הלועזי המבטא במדויק את אשר חש מי שמתאמן לאורך זמן, הוא – Well Being.
אפשר להסביר את התחושה כתוצאה של הפרשת חומרים מרגיעים ומשככי כאבים, כמו
“אנדורפינים”. אפשר גם לדבר על השפעות פסיכולוגיות, הנובעות מדימוי עצמי נוסק,
תחושת הישג ועוד הסברים נכונים אומנם, אך שאינם מכילים את התמונה כולה.
ודאי שהכלל המתייחס לתפקודים גופניים ושכליים של “אם לא תשתמש בזה, תאבד זאת”,
תקף גם לגבי האזורים האחראיים לתנועה במוחנו.
אפשר ללכת צעד אחד נוסף קדימה ולשאול- האם הגיוני להסיק שאם ישנם במוחנו אזורים
נרחבים, האחראיים על מוטוריקה, קואורדינציה ועוד היבטים תנועתיים, הרי שהפעלה של
אלה וישום ייעודם כדרך הטבע, תתוגמל בהרגשה טובה ותחושות רווחה?!
(תקציר מתוך הספר “התרופה המודרנית” )
ניר הדס © כל הזכויות שמורות
קרדיט המחבר:
ניר הדס- מייסד “טוב לי בגופי – פתרונות לאורח חיים בריא”
– מעל 30 שנות ניסיון בהדרכת כושר גופני ובריאות
– מאמן אישי ומנחה קבוצות לחיזוק והנעת תהליכים לאורח חיים בריא
– מחבר הספר “התרופה המודרנית”
פרטי התקשרות:
– אתר – https://www.tovlibegufi.co.il/
– פייסבוק – http://www.facebook.com/Tovlibegufi
– מייל – nir@tovlibegufi.co.il
– טלפון – 0777001799
קישור למתנה-
ספר אינטרנטי במתנה – “אימון גופני אפקטיבי – איך להגיע לתוצאות”
הספר שנותן כלים מעשיים להתחיל בפעילות גופנית שמצליחה למממש מטרות.
כולל את שלושת מרכיבי הכושר החיוניים לבריאות טובה ולחיטוב הגזרה
וכולל את עשרת העקרונות לפעילות גופנית יעילה שניתן ליינות ממנה
ולשמור על התוצאות.
הקישור למתנה:כאן